הסיפור האישי שלי עם החרדה:לפני חצי שנה, כמעט בסיום כל יום, כשהגעתי למנוחה, היו מתחילות לי דפיקות לב ותחושת לחץ שסוגר עליי. לא הבנתי מה קורה לי, בהתחלה הרגשתי תחושות פיזיות , הייתי בטוחה שאני עומדת להתעלף, אחר כך הבנתי שהגוף בסדר אבל התחושה היתה שעומד לקרות לי משהו, וממש לא היה לי מושג למה, הרי הכל בסדר! אין לי איום על החיים.

מהיותי מטפלת ברגש ובנפש האדם אני חוקרת את הנפש שלי תמיד וקודם כל, עוברת תהליכים של צמיחה, ומתגברת על האתגרים הפנימים שלי בעזרת כל מיני טכניקות שאותן אני משלבת בטיפולים שלי אחר כך. כאשר החרדות הגיעו הם הראו לי שיש בי משהו לא פתור, שאין לי מושג מה הוא, אבל הוא כואב , ומפחיד ולא נותן לי מנוחה, איזושהיא חוויה שעולה לי וכואבת.

התת מודע שלי (ושל כולנו) רגיל היה להגן עלי מהמידע הזה, ורק כאשר הגעתי לשלב בחיים שלי שהייתי מוכנה להתמודד (הגוף יודע מתי), הגוף שלי התחיל להציף את זה בצורה של כאב וחוסר נעימות פיזית.

זה הגיע למצב שערב אחד (אחרי שעברתי טיפול רפלקסולוגיה מאוד עוצמתי וממוקד למקלעת השמש- מקום שמחזיק את הפחדים והחרדות) ממש נתקעתי בתוך החרדה לילה שלם,  או לפחות זה מה שחשבתי. ראיתי הכל שלילי, שחור, היו לי בחילות והתחושה היתה שאני בחיים לא יחזור לעצמי, למה שהייתי, לא הבנתי לאן האופטימיות שלי נעלמה והתחננתי לאלוהים שאני מוכנה לעשות הכל רק שיחזיר אותי למצב תקין.  זה היה ערב חג שני של פסח, שכבתי במיטה, והתחלתי להיזכר בי. מי אני, מה יש בי, פתאום הערכתי את החיים שלי, כל העבר שלי צף לי נגד העיניים וממש ביקשתי לשחרר אותו, את הכאבים שקרו לי פעם , את הכעסים שאני שומרת, את הפחדים. הסכמתי לראשונה בחיי באמת! לשחרר הכל, הפחדים כל כך הציפו והשתלטו עלי שממש הרגשתי שאני בוחרת בחיים. שיותר אין אחורה. כי ידעתי שההחזקה הזאת היא שהובילה אותי להרגיש ככה, והבנתי כמה רע לי שם וכמה טוב יש בי ובחיים שלי, והחלטתי לבחור בחיים.

נרדמתי בשלב כלשהוא תוך כדי נשימה מכוונת למקלעת השמש ותפילות לקדוש ברוך הוא שיעזור לי. הוא ממש עזר! קמתי בבוקר לטיפולים … לא האמנתי שאני אצליח לטפל, אבל קרה נס ואחרי הטיפולים כבר יצאתי מחוזקת ובאור שלי, עשיתי מה שאני אוהבת ומה שאני טובה בו והתחברתי לקדוש ברוך הוא שיוביל את הטיפולים ובעצם כך חזרתי לעצמי. מאז אותו לילה החרדות הלכו ופחתו.

זו היתה ממש נקודת מפנה בשבילי. מאז אני עוברת תהליך מדהים של שחרור, של הרפיה משליטה, והדברים קורים. ובעיקר מאז אני מודה על כל הטוב שיש לי. כי ראיתי ללילה אחד מזה להיות ברע, והחיים שלי הם מדהימים וקסומים ואני מודה מודה מודה על כל שניה.

אז מה המתנות שהחרדה נתנה לי?

בחירה בחיים

 לדעת את מחיר ההחזקה של הכעס, השליליות והפחד- מה אני מפסידה אם אני נשארת ברגשות אלו ?

התמודדות עם הכאב והפחד

שחרור ועבודה עם הפחדים

החרדה לימדה אותי שאני יכולה לעזור לעצמי, שאני חזקה ואני יכולה לעבור הכל!

מגע ותקשורת עם הרגש שלי וככה גם איתי  תחושה של חופש ושחרור

למה החרדה מגיעה אליי פתאום?

כולנו עוברים במהלך החיים התמודדויות ואתגרים שונים. כשאנחנו ילדים הכל מאוד גדול ומשמעותי ולפעמים לילד אין את היכולת להכיל את מה שעובר עליו באותו רגע אז יש מצב הישרדותי טבעי שגורם לנו להתנתק מתחושה שמאיימת עלינו ולא נעימה לנו. אומנם בתור ילדים התנתקנו מהתחושה ומהסיטואציה אבל התת מודע שומר את התחושה והרגש שעלו שם כזיכרון.

הזיכרון \החוויה  יושבת בתת מודע שלנו, דוגרת, מזמנת לנו לחיים כל הזמן סיטואציות שתואמות לחוייה שחווינו, אנחנו עוברים תהליכים איתם, (כמו למשל נפגעים מחבר טוב כי נלחצה לנו מולו נקודה כואבת שקשורה לחוייה שקרתה בעבר), וכשהזמן מגיע, התת מודע מציף את החוויה החוצה כדי שתשתחרר.

וזה בעצם הסיבה שהחרדה מגיעה. לעזור . לתת. היא רוצה להשתחרר ומבקשת מקום אוהב מכיל ומחבק בשבילה כדי להכיל את הכאב שקרה לנו בעבר, לעבד , ולצאת בחופשיות וקלות מאיתנו.

איך מתמודדים עם החרדה?

אז קודם כל, כמובן, מה עושה החרדה??? מלחיצה! מביאה איתה פאניקה!

והפאניקה יוצרת מעגל של חרדה, פאניקה, תופעות גוף מגוונות.. סגירות.

מהניסיון שלי, כשהחרדה מגיעה-

1.להעסיק את עצמי במשהו אחר (לפעמים פשוט הייתי מתחילה לעשות יוגה, מקשיבה לדמיון מודרך ביו טיוב,  או יוצאת החוצה או מתקשרת לאימא שלי )זה הדבר שהכי עזר לי.

2. להגיד לעצמי- הכל בסדר, אלו תחושות פחד עתיקות, הגוף אומר משהו, אבל את באמת בסדר.  לא לשתף פעולה ם החרדה, לחזק את עצמי, ברגע שמשתפים איתה פעולה ומזינים אותה מתחילה “חגיגה” פחות נעימה.

3. אני ממליצה מאוד על תהליך טיפולי במקום מכיל ובטוח עם מטפל שנותן תחושת הגנה ועטיפה. התחושה הטובה במהלך הטיפול תועתק לרגעי החרדה ותוכל לעזור כשאנחנו בסטרס. פשוט להיזכר במילים של המטפל ולדעת שהכל בסדר, ובנוסף התהליך הטיפולי יוכל לעזור להתמודד עם מה שחבוי מתחת לחרדה וכך היא תוכל להשתחרר.

**למאמר שכתבתי עם תרגיל מפורט להתמודדות עם פחדים וחרדות

4. להתחיל לתת לרגשות שלי מקום. החרדה כמו באה ואומרת- די נחנקתי, אין לי אוויר אין לי מקום , אני רוצה שתתני לי להרגיש! תחשבו על אדם שאינו רגיל להרגיש, רגיל לדחוק הכל פנימה, ואז כל זה מוביל למצב של הצפה רגשית חזקה מאוד, כשהכל פתאום עולה, כי הרגשות לא נעלמים.

5. שינוי תזונתי- למזון שאנחנו אוכלים (ושותים) יש השפעה ממשית על רמות הסטרס בגוף שלנו (מעוררים למיניהם, קפאין, שוקולד, סוכר ועוד), מוזמנות ומוזמנים להתייעץ איתי , אם אראה שיש ביקוש אכתוב על כך בלוג נוסף..

6. צמחי מרפא, פרחי באך ותוספי תזונה מרגיעים- קיימים שפע של צמחים, פרחים, ושפע של מטפלים. אני למשל (: לכו למטפל\ת  הקרוב אליכם ובקשו פורמולה להורדת מתח\חרדות… יתבצע תשאול ואבחון ועל פי זה תבלו פורמולה להורדת מתחים והתאמה לתוספי תזונה.

7. פריקת מתחים!!! זה החלק הכייפי. מאז החרדות הבנתי שאני רוצה חיים רגועים, ולכן אני לא מחכה לרגע האחרון אלא לוקחת את לעצמי זמן ועושה לי טוב. אצלי הטוב הזה מתבטא בהליכות, יוגה, טבע, לרקוד, ושיגועים עם הכלבה שלי. כל אחד שימצא לו את הדרכים שלו לפרוק, מה שכן פעילות גופנית היא מומלצת מאוד בין כל הדברים האחרים שתמצאו לפריקת מתחים . כמה שיותר נעלה את קצב הלב, ככה הלב יגדל ויתרגל לדפוק (:

אחרי הליכה בטבע… איזה טוב זה!

 אוהבת

הגר